מקבץ של כמה מהביקורות השונות:

הסיכוי האחרון

פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר- בפסטיבל הבין לאומי לקולנוע חיפה 2004

נימוקי חבר השופטים:                               

הסרט מפנה את הזרקור לשולי החברה ומחבר אותנו אל הקיום של קבוצת אסירים המתמודדים עם התמכרות לסם.

במשך פרק הזמן הארוך שבו ליוו היוצרים את גיבורי הסרט, הם הצליחו להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ליצור יחסי אמון עמוקים ואלו ניכרים בפתיחות ובאינטימיות הרבה אותה הצליחו להשיג.

דווקא שם בשולי החברה, מתגלים לנגד עיננו ערכים כמו מחויבות ותמיכה של אדם לחברו, מחויבות שחפה מכל אינטרס חיצוני, נתינה מתוך אהבה וללא גבולות.

ערכים שכל כך חסרים לנו כחברה. זהו סרט מרגש, הומניסטי, ולא מתנשא, שצובר כוח מסצינה לסצינה, ומחזיר את האמונה ברוח האדם.

הביקורות :

 חיים קינן קול ישראל : "סרט נפלא מזמן לא ראיתי סרט

כל כך מרגש אמין וכן כמו "הסיכוי האחרון".

מאיר שניצר מעריב : **** "לנגד המצלמה צומחת דמות אנושית מרשימה ומורכבת, תהליך הלימוד העצמי וצמיחתה של תודעת היחיד המסוגל לשלוט בעולמו, הוא הערך המוסף החשוב הנותן לסרט את עוצמתו הבלתי מעורערת".

אורי קליין הארץ -"הסיכוי האחרון ברגעיו הטובים ביותר מזכיר את עבודתם של הדוקומנטריסטים הטובים ביותר כגון (פרדריק וייזמן האמריקאי) הוא מצטבר בהדרגה ליצירה שסוגרת עלינו...זה פשוט סרט טוב חזק ונוגע ללב". 

מרים קוץ ידיעות אחרונות – "מיליון דולר דוקוטר"- "..ההישג הראשון של מולי וצליל לנדסמן בסרטם המרגש והיפה, היה ביכולת לחשוף את המצוקה של המנסים להיגמל, את המקום החרד המסויט בנפשם, אשר אינו שונה במהותו האנושית הבסיסית מסל המצוקות של הצופים".  

דבורית שרגל רייטינג **** – "הסיכוי האחרון סילק כל הרהור ליברלי שהיה לי על סמים מאחר שהוא מציג את הזוועה ואת הדרך החד כיוונית שעושים המשתמשים " "אני מציעה להשמיד את שלל תשדירי השירות המשונים בטלויזיה ובמקומם לשדר בפריים טיים של ערוץ 2 את הסרט הזה".

אהוד אשרי הארץ – "אוכלוסיית המטופלים מורכבת מיהודים וערבים, אבל למרבה הפלא אין להבחנה הזאת שום משמעות. כולם שווים כולם אחים לצרות ולשמחות, אני לא זוכר עוד סרט שבו יהודים וערבים התחברו כל כך פיזית ורגשית, בכו יחד וצחקו יחד כאילו מת העולם".

יעל שוב טיים אאוט **** – "אל תפספסו את הסרט המצוין הזה שלא עושה הנחות לאף אחד גם לא לצופים ויוצק תרכיז של חומרי מציאות קשים לדרמה אנושית עזה... דיוקן תיעודי חודר ומרתק של אנשים הנאבקים בציפורנים על נשמתם"

יאיר הוכנר –אתר סרט – "יוצרי הסרט עושים עבודה מקצועית ואנושית לאורך כל 90 הדקות ומצליחים להחזיר את האמונה ברוח האדם."

סיפור המתחיל בתמונה

סרט יפה, מרגש, בלתי שגרתי, מלא כנות וכמובן, עצוב/ אני עצמי, בכיתי כמה פעמים מהתרגשות כי זה חרש את ליבי /החזרתם אותי במנהרת הזמן לתקופה בה כולנו עוד היינו צעירים ומלאיי רצון בעשיית דבר חדש, "סרטים ישראלים"/ בזכות כל החלוצים – העקשנים האלה, יש את מה שיש לנו!! /מצטרף לסרטים הישראלים הסמי-תיעודיים שנעשו בשנים האחרונות כמו הצלמניה והדירה / מספר סיפור בצורה יוצאת דופן - ואין הפי אנד. זה החיים בשחור לבן וצבע.

After all the trash in the news I have seen a movie which was utterly remarkable

What a great woman


המזכיר

תגובות הצופים:

יש הרבה סרטים טובים ומרגשים. נדיר לצאת מסרט ולא להפסיק לחשוב ולהרגיש אותו חזק עמוק בנשמה זמן רב אחרי שיצאנו מהאולם. תודה גדולה ליוצרים

סרט מטלטל, עם הרבה חמלה , עם זוויות רבות והתבוננויות רבות לנפשו לאדם, באשר הוא, סרט שחשף את כל הפינות באהבה וברגישות עוצמתית, עדיין הסרט משאיר בי תמונות שגורמות לי מחשבות רבות על סיפור כואב הן של הפרט המשפחה והן של הקהילה,

הבטן לא מפסיקה להתהפך לי. יצרתם סרט מטלטל ברגישות אין סופית. תודה על הזכות

אני אחת מאלו שישבו בכיסא בלי יכולת לזוז או לדבר בתום הסרט. וגם הבוקר כשהתעוררתי, עוד הפכתי בו וחשבתי עליו.

כבר בכרזה של הסרט אפשר לראות את התחכום ואת העמדה האינטליגנטית בסיפור דמותו הטרגית של יפתח. סיפור שנחשף על ידי הדמויות שמופיעות בסרט ומדווחות באומץ ובדיוק על התרסקות כמו נפץ חזק גדל ממדים. הטעות. אותה טעות שמדברות עליה בנותיו של יפתח הטעות המוסרית של האדם שהיא כמו אבן שנזרקת לאגם ויוצרת מעגלים ומעגלים של כאב. לנדסמן מצליחה לשרטט סיפור דוקומנטרי ברמה של טרגדיה גדולה, שבה המבוגרים כולם חוטאים במשהו והדור הבא מנסה לחבר את ההבנה עם הסליחה. סרט מטלטל

בן גוריון זוכר

http://www.israelhayom.co.il/article/276877

פועם בלבבות - סיפורו של רמי סידון ז"ל

תגובות נבחרות:

  • הרגע סיימתי לצפות בסרט. הלב החסיר הרבה פעימות... עצרתי כמה וכמה פעמים לנגב דמעות... מרגש ברמות. יצירת מופת. והשיר מדהים
  • אומנם לא הכרתי את רמי אבל התרגשתי ובכיתי כיאלו הכרתי , איזה סרט מרגש !!
  • וכל פעם שרינתי בכתה אני התחלתי לבכות יחד איתה
  • איזה סרט מרגש. אין מילים.
  • השיר שנכתב ודניאל סלומון הלחין מקסים ונכנס עמוק הלב, ממשיך להזדמזם לו גם אחרי הסרט…שאפו ענק!
  • צפיתי עכשיו בסרט, העיניים עדיין לחות, מרגש וכואב באותה עוצמה של אוקטובר 1973.
  • צפיתי בסרט. אני לא בטוחה שאמצא את המילים הנכונות כדי לתאר את החוויה שעברתי.
  • מדהים אותי כמה יכול אדם צעיר כל כך להשפיע על חייהם של כל כך הרבה אנשים. איך הוא נגע ונכנס להם לנשמה, זה פשוט בלתי נתפס. אנשים זוכרים פרטים כל כך קטנים, מה אמר פה ומה עשה שם, זה רק בגלל שהיתה לדברים האלה משמעות אדירה עבורם וזה משהו שהוא בלתי יאומן, מעורר מחשבות עמוקות ומטלטל את כל מה שחשבתי שאני יודעת... סרט נפלא, קשה, מכאיב, אבל גם מלא תקווה ואהבה.
  • ישר כח על העבודה המדהימה שעשיתם.
  • הרגשות שהזיכרונות על רמי מעוררים.. 50 שנה עברו ונדמה שהכאב עדיין טרי ובלתי ניתן להכלה. נדמה לי שהיה ברמי כל מה שכולנו מבקשים לעצמנו ולכן האובדן בעצם מותו משקף את ההחמצות שכולנו נושאים איתנו כל החיים.

  • הסרט הזה, בעיניי, וכל המפעל שסביבו, הוא אחד הדברים המרגשים והנוגעים ביותר לליבי בשנים האחרונות ומי כמוך יודעת שאני משתתף בלא מעט אירועים כאלה.
  • היה מאד חזק, צילומים מדהימים עם המון רגישות ויכולת אדירה להפעים הלבבות.
  • כולם באולם זלגו דמעות.
  • זכות מרעידת לב להכיר את רמי שיכול היה לכתוב לגילי את המשפט ״ שים לי במגירה כמה ימי חופש…״
  • תודה על הזכות להכיר את רמי המחובר באופן מיידי, פשוט וישר לכל מה שחשוב בחיים- לטבע , למרווה, לזוטה, לקרונית….ולבני האדם.
  • תודה על  הזכות להכיר את רמי שיכול היה לומר לאמא שלו, היקרה, ״ הייתי צריך להרגיש את הרגבים של האדמה, התגעגעתי.״
  • איפה ישנם עוד אנשים כמו רמי?
  • כמה ״טעם של עוד״ נשאר, ובנוסף התחושה, שהייתי יכולה לשבת ולצפות בעוד ועוד, אם רק היה.
  • התרגשנו מאוד! סרט מרתק ויפהפה.
  • הסרט יוצא מגדר הרגיל, מקסים ומרגש הכל, האנשים, המלל, הויזואליה והמוסיקה, פשוט מדהים! פשוט אין מילים בפי מרגש עד כאב ובכי
  • מרגש ברמות. הסרט עשוי נהדר. תחושת החמצה כל כך קשה!
  • לא יאמן שהצלחתם להנציח אותו ככה אחרי 50 שנה, כמה הוא עדיין חי בזכרונם של חבריו בסיירת שקד וחניכיו ברהט…
  • זה חדר לי ישר פנימה, עמוק, דרך כל ההגנות שכבר ניסדקו לאורך השנים. והדמעות זולגות בלי מעצור.
  • ראינו אתמול את הסרט  עשוי מדהים ומרגש ביותר!!!