ביקורות ועיתונות


מקבץ של כמה מהביקורות השונות:

הסיכוי האחרון

פרס הסרט התיעודי הטוב ביותר- בפסטיבל הבין לאומי לקולנוע חיפה 2004

נימוקי חבר השופטים:                               

הסרט מפנה את הזרקור לשולי החברה ומחבר אותנו אל הקיום של קבוצת אסירים המתמודדים עם התמכרות לסם.

במשך פרק הזמן הארוך שבו ליוו היוצרים את גיבורי הסרט, הם הצליחו להיות במקום הנכון בזמן הנכון, ליצור יחסי אמון עמוקים ואלו ניכרים בפתיחות ובאינטימיות הרבה אותה הצליחו להשיג.

דווקא שם בשולי החברה, מתגלים לנגד עיננו ערכים כמו מחויבות ותמיכה של אדם לחברו, מחויבות שחפה מכל אינטרס חיצוני, נתינה מתוך אהבה וללא גבולות.

ערכים שכל כך חסרים לנו כחברה. זהו סרט מרגש, הומניסטי, ולא מתנשא, שצובר כוח מסצינה לסצינה, ומחזיר את האמונה ברוח האדם.

הביקורות :

 חיים קינן קול ישראל : "סרט נפלא מזמן לא ראיתי סרט

כל כך מרגש אמין וכן כמו "הסיכוי האחרון".

מאיר שניצר מעריב : **** "לנגד המצלמה צומחת דמות אנושית מרשימה ומורכבת, תהליך הלימוד העצמי וצמיחתה של תודעת היחיד המסוגל לשלוט בעולמו, הוא הערך המוסף החשוב הנותן לסרט את עוצמתו הבלתי מעורערת".

אורי קליין הארץ -"הסיכוי האחרון ברגעיו הטובים ביותר מזכיר את עבודתם של הדוקומנטריסטים הטובים ביותר כגון (פרדריק וייזמן האמריקאי) הוא מצטבר בהדרגה ליצירה שסוגרת עלינו...זה פשוט סרט טוב חזק ונוגע ללב". 

מרים קוץ ידיעות אחרונות – "מיליון דולר דוקוטר"- "..ההישג הראשון של מולי וצליל לנדסמן בסרטם המרגש והיפה, היה ביכולת לחשוף את המצוקה של המנסים להיגמל, את המקום החרד המסויט בנפשם, אשר אינו שונה במהותו האנושית הבסיסית מסל המצוקות של הצופים".  

דבורית שרגל רייטינג **** – "הסיכוי האחרון סילק כל הרהור ליברלי שהיה לי על סמים מאחר שהוא מציג את הזוועה ואת הדרך החד כיוונית שעושים המשתמשים " "אני מציעה להשמיד את שלל תשדירי השירות המשונים בטלויזיה ובמקומם לשדר בפריים טיים של ערוץ 2 את הסרט הזה".

אהוד אשרי הארץ – "אוכלוסיית המטופלים מורכבת מיהודים וערבים, אבל למרבה הפלא אין להבחנה הזאת שום משמעות. כולם שווים כולם אחים לצרות ולשמחות, אני לא זוכר עוד סרט שבו יהודים וערבים התחברו כל כך פיזית ורגשית, בכו יחד וצחקו יחד כאילו מת העולם".

יעל שוב טיים אאוט **** – "אל תפספסו את הסרט המצוין הזה שלא עושה הנחות לאף אחד גם לא לצופים ויוצק תרכיז של חומרי מציאות קשים לדרמה אנושית עזה... דיוקן תיעודי חודר ומרתק של אנשים הנאבקים בציפורנים על נשמתם"

יאיר הוכנר –אתר סרט – "יוצרי הסרט עושים עבודה מקצועית ואנושית לאורך כל 90 הדקות ומצליחים להחזיר את האמונה ברוח האדם."

סיפור המתחיל בתמונה

סרט יפה, מרגש, בלתי שגרתי, מלא כנות וכמובן, עצוב/ אני עצמי, בכיתי כמה פעמים מהתרגשות כי זה חרש את ליבי /החזרתם אותי במנהרת הזמן לתקופה בה כולנו עוד היינו צעירים ומלאיי רצון בעשיית דבר חדש, "סרטים ישראלים"/ בזכות כל החלוצים – העקשנים האלה, יש את מה שיש לנו!! /מצטרף לסרטים הישראלים הסמי-תיעודיים שנעשו בשנים האחרונות כמו הצלמניה והדירה / מספר סיפור בצורה יוצאת דופן - ואין הפי אנד. זה החיים בשחור לבן וצבע.

After all the trash in the news I have seen a movie which was utterly remarkable

What a great woman


המזכיר

תגובות הצופים:

יש הרבה סרטים טובים ומרגשים. נדיר לצאת מסרט ולא להפסיק לחשוב ולהרגיש אותו חזק עמוק בנשמה זמן רב אחרי שיצאנו מהאולם. תודה גדולה ליוצרים

סרט מטלטל, עם הרבה חמלה , עם זוויות רבות והתבוננויות רבות לנפשו לאדם, באשר הוא, סרט שחשף את כל הפינות באהבה וברגישות עוצמתית, עדיין הסרט משאיר בי תמונות שגורמות לי מחשבות רבות על סיפור כואב הן של הפרט המשפחה והן של הקהילה,

הבטן לא מפסיקה להתהפך לי. יצרתם סרט מטלטל ברגישות אין סופית. תודה על הזכות

אני אחת מאלו שישבו בכיסא בלי יכולת לזוז או לדבר בתום הסרט. וגם הבוקר כשהתעוררתי, עוד הפכתי בו וחשבתי עליו.

כבר בכרזה של הסרט אפשר לראות את התחכום ואת העמדה האינטליגנטית בסיפור דמותו הטרגית של יפתח. סיפור שנחשף על ידי הדמויות שמופיעות בסרט ומדווחות באומץ ובדיוק על התרסקות כמו נפץ חזק גדל ממדים. הטעות. אותה טעות שמדברות עליה בנותיו של יפתח הטעות המוסרית של האדם שהיא כמו אבן שנזרקת לאגם ויוצרת מעגלים ומעגלים של כאב. לנדסמן מצליחה לשרטט סיפור דוקומנטרי ברמה של טרגדיה גדולה, שבה המבוגרים כולם חוטאים במשהו והדור הבא מנסה לחבר את ההבנה עם הסליחה. סרט מטלטל

בן גוריון זוכר

http://www.israelhayom.co.il/article/276877